יוסף הוא איש האמונה המושלמת.
אמונתו של יוסף שונה מזו של אבותיו, ואף מזו של הבאים אחריו. הרי ה' מתגלה ליעקב בחלום. ה' מדבר הן עם יצחק והן עם רבקה. הוא מדבר עם שרה ומתגלה שוב ושוב לאברהם, וכורת עמו ברית.
עם משה, מדבר ה' פנים אל פנים, והוא אף מתגלה לכל בני ישראל במעמד הר סיני. הוא מתגלה לנביאים ודרכם לעם.
אך אלוקים מעולם לא נתגלה ליוסף.
אמנם, יוסף חולם חלומות. אך חלומותיו של יוסף אינם חלומותיו של אברהם או של יעקב. אין מלאכים בחלומותיו של יוסף. ה' איננו מדבר עמו מתוך החלום. יוסף חולם חלומות "חילוניים" – חלומות רגילים שאינם שונים במתכונתם מחלומותיהם של שר המשקים, או של שר האופים, או חלומותיו של פרעה.
אך יוסף מאמין כי חלומותיו הם ביטוי לרצון ה'. יוסף רואה בחלומותיו את גילוי דעתו של הקב"ה. וכשיוסף מתבקש לפתור את החלומות של סריסי פרעה, אין הוא סבור כי יכולתו לפרש את רזי הנסתר באה לו מתוך הבנת נשמתו של האדם, לא מתוך כשרונו האינטלקטואלי או רגישות נפשית מולדת, אלא אומר יוסף, "הלוא לאלקים פתרנים".
הנה, הושלח יוסף אל בית הסהר. הוא הגיע לשפל פיזי ונפשי. לא רק שהוא עבד משולל אדונות על עצמו ורצון חפשי, אלא שהוא עבד האסור בבית הסוהר – שם אף החופש הפיזי הבסיסי משולל ממנו. והנה, בהגיעו לאותו שפל – לתחתית הבור אליו הושלח – הנה כשמוכח לו באותות ובמופתים כי חלומותיו היו חלומות שווא של נער בן שבע עשרה בעל דמיון מפותח, עדיין מצהיר יוסף בפני סריסי פרעה: "הלוא לאלקים פתרנים".
כמובן, לימים יגדיל פרעה את יוסף, וישימו משנה לפרעה. ויסף, בחכמתו ובתבונתו יצליח ויגדל. ולימים אף יבואו אחיו להשתחוות לפניו, וחלומותיו יתגשמו. אך יוסף, איש האמונה, לא יזקוף את הצלחתו ויכולתו לשרוד ולהתגבר ולהגשים את חלומותיו לחכמתו, תבונתו, יופיו,מזלו, ואפילו לא לפרעה. יוסף יפנה לאחיו ויאמר להם: "לא אתם שלחתם אתי הנה, כי האלקים, וישימני לאב לפרעה, ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים." אלקים שלח אותי, ואלקים הגדיל אותי, ואלקים שם אותי משנה לפרעה.
גם לאחר מות יעקב, כשאחיו של יוסף נופלים לפניו אחוזי פחד מנקמתו הצפויה של יוסף, אומר להם יוסף: "התחת אלקים אני? ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה!" איך אנקם? הרי עשיתם לי רק טוב בעיני ה'!
יוסף רואה את יד אלקים מכוונת את חייו, אף שה' מעולם לא נגלה אליו. אמונתו של יוסף איננה נובעת מהתגלות או מהיווכחות מיסטית, אמונתו של יוסף איננה מבוססת על נסים ומופתים. אלא, אמונתו של יוסף היא הבסיס המראה לו את הנסים והיא המקור המגלה לו את נוכחותו של ה' בעולם, ויד ה' בחייו.
יוסף הוא איש האמונה המושלם.
אבינעם שרון
