קיימת נטייה לראות בפרשת יתרו דוגמא למסר האוניברסאלי של תורת ישראל. אומנם, נשמע התיאור כדבר והיפוכו. איך נמצא מסר אוניברסאלי בתורת ישראל? הרי התורה היא תורתם של מי שבחר לו אלוהים להיות לו לעם.
ובכל זאת, מצביעים התומכים בגישה האונברסליסטית בדוגמאות אשר, לגישתם, מראות כי התורה היא אכן אוניברסאלית.
ראשית כל, דורשים הם את הסמיכות של פרשת יתרו לפרשת עמלק. הרי אין ספק, לדעתם, כי סמיכות זו נועדה להשוות את עמלק הרשע לכהן מדין הצדיק, ובכך ללמדנו כי לא כל הגוים הם אויבנו, וכי ישנם גם צדיקים בין אומות העולם.
אין ספק בלבי כי מסר זה חשוב וראוי, ובמיוחד השבוע, בו צייננו ששים שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנו. לא כל הגרמנים היו נאצים. לא כל העולם עמד נגדנו. היו גם צדיקים בין אומות העולם, וחובתינו המוסרית לזכור אותם איננה פחותה מחובתנו הלאומית והאנושית לזכור את הרצח שאירע באושוויץ, וביתר מחנות ההשמדה – חלמנו, בלזץ, סוביבור, מיידניק, וטרבלינקה.
אבל האם זה מסר תורני, או מסר של התרבות היהודית המודרנית?
באים תומכי הגישה האוניברסאלית ומשיבים: הרי משה רבינו מקבל את עצתו של יתרו. האין בכך הוכחה ניצחת לכך שלא כל החכמה מצויה בידי ישראל, וכי יש מה ללמוד מהגוים?
אולי. אך אולי המסר איננו מסר אוניברסאלי כללי, אלא רק הכרה בעובדה כי גם אומות העולם יודעות לנהל מדינה.
יבואו התומכים וישאלו, האם אין חשיבות לכך כי מתוך עשרת הדיברות, חמש דיברות עוסקות במוסר כללי? האין בכך הוכחה ניצחת כי ערכי התורה נועדו לכולם, וכי המסר של תורת ישראל הוא מסר אוניברסאלי?
שוב, אולי. ואולי מחצית הדיברות דנות במוסר כללי, כי גם בני ישראל חייבים להתנהג על-פי כללי המוסר האוניברסאליים, והמסר איננו מופנה כלפי חוץ, אלא כלפי פנים, כדי ללמדנו כי כללים אלה של המוסר הכללי אינם חלים רק על אומות העולם, אלא גם מצווה עלינו לכבדם.
יבוא התומך בגישה האוניברסאלית ויאמר שחובת כל דור ודור לפרש את התורה על-פי הערכים החברתיים החלים והמקובלים בדורו. עוד יוסיף ויטען כי אין דרך אחרת לפרש את ערכי התורה, כי לעולם לא נוכל לרדת לסוף דעתו של הקב"ה ולהבין את "כוונת המחבר" המקורית. עלינו לקבל כי ניתנה תורה לבני אדם, ובני אדם חייבים לפרשה כמיטב הבנתם.
אך, בכל זאת, האם אין גם חובה כי פרשנותנו תשקף את המסורת היהודית, אשר רק ממנה שואבת היא תוקף?
לכך ניתן להשיב מדברי המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. שואל המדרש למה ניתנה תורה במדבר? למה לא ניתנה התורה בארץ ישראל? הרי, לכאורה אך טבעי שתורת ישראל תנתן בארץ הקודש. ארץ ישראל היא, הרי, סיבת יציאת מצרים ונשוא המצוות.
אומרת המכילתא:
"ויחנו במדבר, בדמסיון שלעולם, מגיד שבדמסיון שלעולם ניתנה להם תורה לישראל. שאלו נתנה בארץ ישראל היו בני ארץ ישראל אומרין שלנו היא, ואלו ניתנה במקום אחר היו בני אותו מקום אומרין שלנו היא. לפיכך ניתנה להם בדמסיון שלעולם, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. "
התורה ניתנה "בדמוסיון" מלשון demos, כלומר, במקום ציבורי, במקום שהוא הפקר, על-מנת שלא נוכל לטעון שהתורה היא תורת ישראל בלבד. על התורה אין זכויות יוצרים. התורה היא קניינו של כל מי שירצה בה. התורה שייכת לכל העולם כולו.
אם כך, נראה מתוך דברי המכילתא, כי המסר האוניברסאלי של התורה איננו תוצאה של פרוש מודרני מאולץ, אלא המסר האוניברסאלי הוא המסר היהודי האותנטי.
אבינעם שרון
בית כנסת מורשת ישראל
פעיה"ק ירושלים תובב"א
2005 Avinoam Sharon ©
