"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם."
פסוק זה המצוֶה עלינו את מצוות הנחת תפילין, גם מסביר לנו את תכלית המצוה. מצות הנחת תפילין מזכירה לנו כי בחוזק יד הוציאנו ה' מארץ מצרים. אלא שאת התפילין מניחים אנו על היד החלשה. והרי, כפי שנקרא בשבת הבאה: "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב." ואם כן, למה מניחים אנו את התפילה של יד ביד שמאל?
תשובות רבות נתנו לכך. הוסבר כי כתוב "והיה לאות על ידכה" וכי המלה "ידכה" כתובה ב-"ה" יתיר בסופה על-מנת לרמוז לנו כי יש להניח את התפילין "ביד כהה" – כלומר, ביד החלשה. אך למה? הוסבר כי עיקר המצוה הוא לא בהנחה, אלא בקשירה: "וקשרתם לאות ידך" כתוב בפרשת ואתחנן, ואת פעולת הקשירה עושים אנו ביד ימין. יש גם המסבירים כי כאשר עומדים אנו מול ה', יד שמאל שלנו ניצבת מול יד ימינו של הקב"ה, והרי ימינו של הקב"ה עיקר.
נראה לי, לעניות דעתי, כי יש דוחק מסוים בכל ההסברים האמורים. ועל-כן, מרשה אני לעצמי להציע הסבר אחר, הסבר המבוסס על דברי הרב חיים עטר, שכתב את פרוש ה"אור חיים" לתורה.
סבורני כי כמו שאנו מצווים להניח תפילין ביד החזקה, כך אנו עושים הלכה למעשה בהניחנו את התפילין ביד שמאל. כך אני סבור, עולה מן הכתוב עצמו. יד ימין היא אמנם יד הכח ויד העצמה,יד ימין היא יד החרב והמלחמה. ואכן, ביד ימין הביס ה' את מצרים. אך לא ביד ימין הוציאנו ה' מעבדות לחרות. הלא כתוב על סופו של צבא פרעה: "נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ", אך באשר לגאולת ישראל כתוב: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ."
היד החזקה איננה בהכרח יד הכח והמלחמה. יכול והיד החזקה היא יד החסד. יד שמאל, הקרובה יותר ללבנו, אולי היא יד העוז. יכול ובהנחת התפילין ביד שמאל, אומרים אנו כי יד שמאל היא היד החזקה, ומודים אנו בכך כי האהבה גוברת על השנאה, ומתוודים אנו כי השלום דורש תעוזה יותר מאשר המלחמה, וממחישים אנו כי החסד חזק יותר מהכח.
אבינעם שרון
© 2005 Avinoam Sharon
